החיפוש של ירון

שלהי אוגוסט היה באותה שנה לוהט ומהביל. האספלט להט  בעייפות, האמהות תשושות חסרות סבלנות, ואנו צרובי שמש נערכים לעליה לכיתה י. ואז הגיע לשכונתינו משב מרענן, היה זה ירון, הוא הגיע יחד עם הוריו מקיבוץ בצפון הארץ. מיד עם הגיעו נוכחותו הורגשה במלוא עוצמתה, הוא היה יפה תואר, מלא שמחת חיים וצחוקו המיוחד התגלגל למרחוק, ירון כמונו עלה לכיתה י' למגמה הביולוגית, ומיד לקח בחן ובחביבות את שרביט המנהיג. כולנו נישבינו בקיסמו. באחד מערבי הסתיו הנעים ישבנו 8 חברים טובים, החבורה הביולוגית, על מחצלת במרפסת הענקית שבדירת הגג של הורי ירון,  ישבנו מבלי משים בעיגול, ירון שלא כהרגלו, לבש סבר רציני וסיפר לנו בשקט כי הוא ילד מאומץ,

הוא גדל בחום ואהבה אצל הוריו אותם הוא אוהב בעמקי נפשו. אך קיימת בליבו מועקה תמידית עם שאלות לא פתורות מה הניע   את האשה שילדה אותו, לנטוש אותו. הוריו סיפרו לו שחודש לאחר לידתו היא עזבה את הארץ,  לארץ מולדתה, היא השאירה מכתב קצר בו כתבה שהיא אינה יכולה לגדל את התינוק, וכי היא מאשרת את אימוצו. מאז לא שמעו ממנה, ירון אמר בקול שקט ועצוב שאין לו זיקה להכיר את האשה שילדה אותו

ישבנו במעגל ושוחחנו על הנושא, על החיים,  התלבטויות והיום בדיעבד אני מבינה שזו הייתה הסדנה הראשונה שלי במעגל. סיימנו יב', בתחילה שמרנו על קשרים אך עם השנים כל אחד פנה לדרכו. ירון למד רפואה והינו אחד הכירורגים הטובים בארץ.

שנים חלפו…ערב חורפי גשום, ישבנו בעלי ואני בבית קפה ולגמנו מרק חם. לפתע שמעתי מהשולחן הסמוך צחוק כל כך מוכר, קול  מוכר מאד. הסבתי את ראשי, בשולחן ישב ירון לידו ילדה כבת 7 ואשה. בלוריתו הזהובה התחלפה בראש קירח, בכל זאת חלפו מעל 20 שנה. גם ירון הסב ראשו ובקולו העמוק והשמח קרא בשמי, התרגשות ושמחה התמזגו יחד, ירון לא השתנה, מיד ביקש לצרף שולחנות וישבנו יחד. ערכנו היכרות, אשתו מיכל צנומה ולה פנים טובות וחיוך חמים, היא ישבה בכיסא גלגלים, ירון היה גאה בביתו הקטנה, הגיעה אחרי 3 בנים. ירון לחץ ידו של בעלי בחום והשיחה קלחה. ירון שאל את בעלי במה אתה עוסק? וזה מבלי להסס השיב אני לומד את חכמת הקבלה

עיניו של ירון נפקחו, הוא הפך דרוך, ממש כמו פעם והתחיל לשאול שאלות. בעלי השיב והוא שאל וכך שעה ארוכה. ירון סיפר שיש להם הכל בחיים, אך חסר להם דבר נוסף שאותו הם חיפשו זמן רב, הם מתחבטים בשאלה כמו מה הטעם בחיים, והיום כאילו במקרה הגיע "המורה" בדמותו של בעלי, אין מקריות הכריז ירון

בסופו של ערב לחצנו ידיים, חיבקתי את מיכל, אשה עדינה ורגישה, חכמה ומאתגרת, בדיוק מה שירון זקוק, ואז בעיניים בורקות ירון אומר: אני חייב לך עדכון, האמא הביולוגית יצרה קשר… הגיעה לארץ, נפגשנו… אשה יפה, חולה, מוזנחת בריאותית. ניתחתי אותה וכעת היא בשלבי החלמה…סגרתי מעגל

הרגשתי שירון קיבל מזור לתהיות שלו. ירון ומיכל אמרו שכבר מחר ירשמו ללימוד החכמה. מאז לא המשכנו בקשר, כל אחד עסוק בחייו, אך כפי שאני מכירה אותו בטוחה אני שהם כבר החלו ללמוד את חכמת הקבלה