חכמת הקבלה מבית קבלה לעם

בני נולד אחרי קשיים רבים ומאווים… סוף סוף תינוק חבוק בזרועותיי! התגשמות החלום של חיי! בין
לבין שוב מכה ההכרה, הכל טוב, הכל נפלא, אבל חסר – מה??? מניקה, ועוד 4 שעות עוד הנקה,
ואמבטיה חמה וכל מה שצריך אני עושה באהבה, ובני יגדל וילך לגן, לביה"ס, לצבא, לימודים
גבוהים, עבודה, בת זוג, ילדים וכל זה בשביל מה??? הרי חייבת להיות סיבה טובה מככה סתם!
והשאלה לא מרפה, וברגעים הכי טובים על דלתי היא דופקת מחדש, טוק, טוק, מה הטעם. בשביל
מה? בשביל מה? החיים חולפים, הכל טוב, הכל נפלא, לא חסר לי דבר. הורים שגדלוני בהמון
אהבה, אח שהוא מציאה, בעל נפלא שהוא יותר מהגרלה, בית חמים ומסודר, חברות שהן בנשמה,
עבודה מספקת שממלאה, הכל יש! אבל השאלה: מה הטעם? בשביל מה? לא מרפה. וכולם סביבי
שואלים מה? יש לך הכל אז למה את לא מרוצה?
מחפשת ומחפשת ומחפשת תשובה. נרשמת לכל מיני לימודים שחושבת שהם רוחניים, לימודים
שהם לא במיין סטרים, משתתפת בקורס שיש האומרים שהם הזויים, מגיעה למקומות בארץ בעולם
עם כל מיני מעופפים, מרחיקה לקליפורניה להר שסטה – לעיר האור טלוס לחפש תשובה. בסיום כל
מפגש, כל מסע, כל קורס עם התעודה ביד השפתיים לוחשות: "יופי, נחמד, אבל זו עדיין לא התשובה
אותה אני מחפשת כל חיי".
אחרי שנים רבות של חיפושים, אחרי שכמעט נואשת מהכל, מגיעה לערב מבוא לחוכמת הקבלה
מבית מדרשו של הרב לייטמן, מייד בכניסה מרגישה שהתשובה יכולה להימצא כאן. אבל העורב
היושב על הכתף ממשיך לקרוא: "קרע, קרע, קרע, בובלה, חיים שלמים חיפשת נדמה לך שמצאת!"
ובכל זאת הפעם ההרגשה ממש שונה, יש פה אמת שאני מחפשת כל חיי.
מתחילה קורס "יסודות בחוכמת הקבלה" עם כל שיעור מרגישה שהאמת שחיפשתי כל חיי ממש כאן,
משהו שהתחבא ממני כל חיי קם ואומר אני כאן, משהו בחכמת הקבלה פותח את עיניי. והאור גדול
וכל יום עוד אסימון של תובנה נופל למאגר, והתמונה מתחילה לרקום בתוכה עוד הבנה ועוד תובנה
והמשמעות מתחילה לקבל ממשות בחיי.
מאז כבר 7 שנים ממשיכה ומצטרפת לבני ברוך מבית קבלה לעם וכל פעם תובנה נוספת מצטרפת
ומדייקת את התשובה. סוף סוף הגעתי לטעם, לתשובה ההולכת ונבנית לשאלה: מה הטעם? בשביל
מה? ואיתי יחדיו אנשים מכל הארץ ומכל העולם שהם חברים שלי בנשמה ויחד איתם יום יום
מרחיבה את היריעה, לומדת עוד על העולם שפה ועל העולם שמעל וכולנו יחד שועטים לעבר המטרה
לגלות חוק טבע אחד שמנהל את העולם.