חיסונים במחלוקת

לאחרונה הזמין בית חולים הדסה המון חיסונים לקורונה מרוסיה בעקבות הביטחון שהפגין מנכ"ל בית החולים בחיסון עצמו. רוסיה היתה המדינה הראשונה בעולם שאישרה רשמית חיסון לקורונה הנקרא 'ספוטניק החמישי'; ספוטניק 1 היה הלוויין הראשון שהופעל אי פעם בשנת 1957, שפתח במלחמת חלל בין המעצמות. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ששמועות אומרות שהוא חלה בפרקינסון הודיע ​​בתחילת באוגוסט 2020, כי מדענים רוסים השיגו פריצת דרך במרוץ החיסונים העולמי לקורונה עם ספוטניק החמישי שנבדק בבדיקה על מתנדבים, כולל בתו של הנשיא, במשך חודשיים וכי לנגיף יש 'חסינות בת קיימא' והוא רשום ומאושר לשימוש אזרחי. מכיוון שרוסיה אינה נהנית מאמינות מירבית בקהילה המדעית עוד מניסויים שפוברקו בתקופה הסובייטית כדי להעצים את האימפריה, דרך פרשיות הרעלה באמצעים כימיים שאסורים בהחזקה או חיזוק הספורטאים של המדינה במשך עשרות שנים החל משחמט ועד שחייה בחומרים ממריצים – העולם לא קיבל בידיים פתוחות את החיסון. ספוטניק החמישי פותח על ידי מכון המחקר גמלאיה במוסקבה בשיתוף משרד הביטחון במדינה ועד שהחלו להתפרסם מאמרים במגזינים רפואיים מוכרים ורשמיים על ההצלחה שלו, מעטים אלו שהתייחסו אליו ברצינות והרשת היתה מלאה בממים שצחקו על החיסון. רוסי למעשה הקדימה את כל חברות התרופות המובילות אוקספורד-אסטרה-זנקה, מודרנה ופייזר ונתקלה כרגע בקושי עקב מגבלות בייצור החיסון.  

אמנם רוסיה היא מקרה קיצוני אך הספקנות שמלווה את תעישית החיסונים קיימת עשרות שנים. מכיוון שמדובר בפעולה מניעתית שקשה להוכיח אותה בצורה ישיררה אלא לרוב רק בדיעבד או בהעדר החיסון יש לא מעט אנשים הסבורים כי מחדירים לגופם חומרים רעילים או מזיקים ללא צורך אמיתי. אם מטעם רצון של ממשלות בשליטה (יש כבר מי שקושר את החיסון להשתלת שבבים) או תאוות בצע של תאגידים.

ייתכן והיחס הביקורתי הוא בריא ויכול למנוע חיסונים פיקטיביים אך הוא גורם לפגיעה לעיתים בחיסונים שאינם חיסוני ליבה אך שיכלו לסייע מאוד לבריאות האוכלוסיה הכללית ולרבים מאיתנו. אחת הדוגמאות הבולטות הוא חיסון הפפילומה. חיסון זה שזכה להצלחה והמלצה מצד רופאים רבים זוכה גם לביקורת או לחוסר היענות מצד קהלים שונים אם בשל סיבות דתיות, בורות או תפיסה כי לי ולילדי זה לא יקרה. למידע נוסף על חיסון ונגיף הפפילומה קיראו כאן: