התשמע קולי?

אני לא אשכח את הרגע הזה שבו רסיסי החללית 'קולומביה' פילחו את השמיים בכניסה חזרה לכדור הארץ. כמה גאווה ותקווה התמלאנו כעם – האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל. אני זוכרת שככל שהתבהרה התמונה והבנו שיש בעיה הדבר היחיד שהיה לי בראש הוא רונה רמון והילדים. איזו חוויה מטלטלת זו לראות
את בן זוגך ואבי ילדייך מתאייד למול עינייך.
בשנת 2009, 6 שנים אחרי שבעלה נספה עם כל צוות הקולומביה, נהרג בנה הבכור אסף. אסף הלך בדרכי אביו וסיים בהצטיינות קורס טייס. הוא נהרג בתאונת אימונים בהטיסו מטוס F-16.
כמו רוב עם ישראל לא הכרתי את רונה לפני האירוע הזה, אבל האדם שהיא הפכה להיות בעקבות האירוע הזה השאיר בי רשמים עמוקים. רונה, אחרי שהצליחה להתרומם מהאבל הפרטי, הפכה את הטרגדיה האישית שלה להזדמנות אדירה. היא הקימה את "קרן רמון" שבנתה רשת של אנשי חינוך הפועלים ברחבי הארץ לקידום, טיפוח והעצמת בני נוער וסטודנטים על ערכיהם של אילן ואסף. היא לקחה חלק בייסוד "כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון" שבו אסטרונאוטים בכירים מגיעים לישראל במסגרת שבוע החלל הישראלי כדי להיפגש עם סטודנטים ובני נוער לפעילויות חינוך והעשרה בתחום המדע והחלל.
מעבר לפעילות הציבורית, רונה לקחה את הכאב האישי שלה למקום טיפולי. היא הייתה בעלת תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני ברפואה הוליסטית. עבודת התזה שלה הייתה "התמודדות עם משברים" והיא בעצם היוותה את הבסיס לעבודתה הטיפולית. היא קיימה הרצאות, סדנאות וטיפולים אישיים וניסתה לעזור לאנשים להתמודד עם משברים בחייהם דרך סיפור החיים האישי שלה.
אי אפשר שלא להעריץ את הכוחות הפנימיים ותעצומות הנפש של רונה. מעבר לעשייה הציבורית והאישית שלה, האדם שהיא, מהווה השראה גדולה להרבה אנשים שחווים משברים בחייהם. זה לא פשוט להמשיך לצעוד בדרך אחרי אובדן קשה ומחיר כל כך יקר. אין ספק שהיא חוותה רגעי משבר וקושי, אבל בסופו של דבר
היא תמיד הישירה מבט לעתיד, ניסתה למצות את חייה עד כמה שניתן בהשפעה חיובית עבור האחרים. זו גדולה אמיתית לדעת לצמוח ולגדול מתוך משבר ואין ספק שרונה רמון הפכה לדוגמא והשראה עבור אמהות, נשים ואנשים.